גישור פישור או בוררות במקום משפט - חלק חמישי 

הבורר בשום פנים ואופן לא ינהל או ישוחח עם מי מהצדדים או עדיו שלא בנוכחות הצד השני (למעט תיאום פגישות ומהלים הקשורים לפרוצדורת ההליך).

על פי החוק, הליך הבוררות נתון בסד של לוח זמנים קבוע וידוע, שכן הבורר חייב לתת את פסיקתו תוך שלושה חודשים ולכל המאוחר תוך שישה חודשים.
במקרים מיוחדים ניתן להאריך מעבר לתקופה הקצובה, אם ראה הבורר שההליך מתעכב שלא באשמת הצדדים, או אם צד אחד לסכסוך אינו משלם את שכר טרחת הבורר.
מבחינת החוק, רשאי הבורר להפסיק את ההליך או להתנות את המשכו בתשלום יתרת שכר טרחתו.

מאפיין אחר של הבוררות זו הפסיקה.
פסק בורר איתן ויציב אם נעשה כדין, קרי שופטים בדרך כלל אינם נאותים לאשר הגשת ערעור על החלטת בורר. גם ספר החוקים מקשה בהגשת ערעור על החלטת בורר והוא מותנה הן בזמן והן בשכנוע בית המשפט, כי פסק הבורר הוא בלתי מאוזן בעליל ו/או הצדדים לבוררות הסכימו מראש בהסכם הבוררות על הליך ערעור ו/או אם בפסק הבורר נפלה טעות ביישום הדין, שיש בה כדי לגרום לעיוות דין.

כל ישיבות הבוררות חייבות בתיעוד מלא, לרבות רישום פרוטוקול מפורט, היכול לשמש ראיה בבית המשפט בהליך הערעור, אם יאושר על ידי בית המשפט.

פסק הבורר חייב להיות מנומק ובהיר.

פסק בורר ניתן על ידו בלבד ללא נוכחות הצדדים.

למתדיינים נתונה זכות בת שלושים יום לבקש תיקונים בפסק הבוררות, אם התגלו בו :
טעות סופר, פליטות קולמוס, השמטה של עניין מהותי, טעות בתיאור אדם או נכס, תאריך שגוי, חישוב לקוי וכיוצא בזה.